גזר דין בתיק ת"פ 36725-07-10

לאחר ניהול הליך של הוכחות, הורשע הנאשם בשתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש ובעבירה של פגיעה בפרטיות.

כל המעשים כוונו כלפי מי שהיתה בת זוגו של הנאשם עשרות שנים ואם לילדים משותפים. תמצית העובדות אשר פורטו בהרחבה בהכרעת הדין היא, כי ביום 20.7.10 במהלך וויכוח ביניהם הכה הנאשם את המתלוננת בראשה.

בל"ג בעומר בשנת 2010 במהלך ויכוח ביניהם, אחז הנאשם במתלוננת ונשך אותה על ידה, כך שהותיר סימני נשיכה על ידה.

במועד כלשהו אשר חל כשנה וחצי עד שנתיים, קודם לאירועים אלה ולאחר ויכוח ביניהם, עת נמלטה המתלוננת מהבית, דלק אחריה הנאשם והדביקה בתחנת אוטובוס, שם מנע את מנוסתה בכך שדחף אותה לעבר דופן התחנה מס' פעמים.

כן נקבע, כי במהלך תקופה זו הנזכרת בכתב האישום, נהג הנאשם לעקוב אחר המתלוננת ולהתחקות אחר תנועותיה.

התביעה הדגישה את היות המעשים חוזרים ונשנים והם כאלה שיש בהם משום פגיעה בתא המשפחתי. התביעה הפנתה לעדותה של המתלוננת כפי שנפרשה בהרחבה במהלך ההליך וליחס המשפיל שחשה מאת הנאשם ולכך שלטענת התביעה היה ניצול של חולשתה של המתלוננת ביחס לנאשם ע"י הנאשם. הנאשם ביקש בהתנהגותו השתלטנית לכפות את רצונו על המתלוננת וזאת לאורך זמן.

התביעה ערה לכך שמדובר בנאשם ללא עבר פלילי, אך היא מפנה להלכות בית-המשפט העליון, אשר לפיהן, בנסיבות כאלה, משעבירות חוזרות ונשנות בתקופה לא קצרה, נעשות ע"י הנאשם, הרי שיש לייחס לכך משקל מסויים בלבד, מאחר שהמתלוננת בחרה להתלונן אך בסוף התקופה.

לטעמה של התביעה יש מקום להחמיר עם הנאשם ולהטיל עליו עונש של מאסר לריצוי בפועל ולתימוכין לטיעוניה הגישה התביעה אסופה של פסקי דין.

ב"כ הנאשם ביקש לאבחן את פס"ד אשר הציגה התביעה, בשל חומרת המעשים הנזכרים בהם, אל מול ענייננו.

אין הוא מקל ראש בענייננו אולם, לטעמו, אין המדובר באלימות ברף הגבוה שלה. מדובר, לטעמו, באירועים בודדים ושאינם חמורים, לאורך 23 שנות זוגיות. על כן אין מקום, לדבריו, לטעון לאלימות קשה, ו/או אכזרית.

ב"כ הנאשם הפנה אל מסכת היחסים בין בני הזוג, אשר נחשפה לאורך כל ההליך ואשר ממנה עלה, כי זו הפכה לעכורה ולא רק בעטיו של הנאשם, אלא גם בשל התנהגותה הבלתי ראויה, בלא מעט הזדמנויות, של המתלוננת עצמה.

הוא ער לכך שהנאשם הורשע בעבירה של פגיעה בפרטיות, אך היה זה, לטענתו, בשל שהנאשם דאג לשלומן של ילדותיו. עוד סבור ב"כ הנאשם, כי עיקר המחלוקת בין הנאשם למתלוננת נעוץ בוויכוח על רכוש וכסף. ב"כ הנאשם הדגיש את העובדה, כי תחילה נעצר הנאשם במעצר מלא ולאחר זמן קצר שוחרר לחלופות מעצר ושהה בתנאים מגבילים תקופה ארוכה מאוד.

הנאשם הוא בן 62, נעדר עבר פלילי לחלוטין, עסקיו קרסו והוא נכה במאה אחוז, עקב בעיות רפואיות מהן הוא סובל. חרף כל אלה עול פרנסת ילדיו הקטינים עדיין עליו.

ב"כ הנאשם הציג כתימוכין לטיעוניו, מסמכים באשר לבעיותיו הרפואיות של הנאשם ובאשר לבעיות מהן סובלת בתו בת ה-8, כמו גם מסמכים באשר למצבו הכלכלי. עוד הציג מסמכים המלמדים על תרומתו של הנאשם לקהילה.

כן הוצגו מסמכים של אגף הרווחה, באשר לתסקירים שונים שהוגשו לערכאות שונות, ככל הנוגע להליכים התלויים ועומדים בין הנאשם והמתלוננת, באשר לשאלת המשמורת על הילדים הקטינים ועוד.

לאור כל אלה ומאחר שמערכת יחסיו עם המתלוננת הגיעה לסיומה וכל אחד מהם פנה לדרכו, ביקש ב"כ הנאשם, כי יוטל על מרשו עונש הצופה פני עתיד בלבד.

בדברו האחרון ציין הנאשם, כי כל שעשה היה למען שלמות המשפחה ואם עשה דבר כלשהו שאינו נכון, הרי שהוא מצטער על כך.

מדובר בנאשם אשר הורשע במסכת אירועים, אשר השתרעה על פני תקופה של כשנתיים ימים. נכון שאין המדובר באירועים רצופים ומרובים, אלא בשלושה אירועים בודדים שהתפרשו על פני תקופה זו, אך אין המדובר בהתפרצות רגעית או חד פעמית, אלא כאמור, בנאשם ששב לסורו מדי פעם במשך תקופה זו.

בכל אירוע הפעיל הנאשם, כנגד המתלוננת, אלימות של ממש ובאחת מן ההזדמנויות אף הותיר על ידה חבלות כתוצאה ממעשיו. בנוסף לכך אף נהג לבלוש אחריה,  לעקוב אחריה ולהטריד את שלוותה.